כל מה שצריך לדעת על פרעושים – המדריך לטיפול

קצת על פרעושים

גודלם כ 1-3 מ”מ, צבעם כהה (חום עד שחור) בעלי מעטפת קשיחה, גוף פחוס מהצדדים טפילים חיצוניים של בע”ח כולל בני ארם. המבנה שלהם מאפשר להם מעבר קל בין הפרווה והצמר.

בשלב הבוגר הם חיים רוב הזמן על בע”ח ובשלבים הצעירים הם חיים באדמה או במקומות המרבץ של בע”ח. בשלב הבוגר הם נזיזונים באופן בלעדי ממציצת דם גם הזכרים וגם הנקבות.

בעולם ידועים כ-2000 מיני פרעושים, בארץ חיים כ-40 מינים שהחשובים שבהם הם-

פרעוש החתול, פרעוש הדבר (פרעוש החולדה), פרעוש האדם.

עיקר הנזק הוא מטרד, בעקבות המטרד יכולים להיווצר גירודים בעיקר באזור הרגליים, נזק שני ואף חמור יותר, הוא העברת מחלות.

בואו ונסכם את כל אותו מידע על פרעושים נתחיל ממחזור החיים:

גלגול מלא: ביצה, זחל, גולם ובוגר

זמן דור של הפרעוש אינו קבוע והוא תלוי בעיקר בטמפרטורה, הזנה ולחות. בקיץ תנאים אופטימליים של טמפרטורה 18°- 27° ולחות של 70%.

משך זמן דור (התפתחות) נע בין 3-4 שבועות.

בחורף שהטמפרטורה נמוכה זמן ההתפתחות יכול להמשך גם 3 חודשים.

תפוצה בארץ: כל הארץ פרט לאילת (בגלל לחות מאוד נמוכה)

הביצה:

הנקבה מטילה כמה מאות ביצים, בכל הטלה בין 18-3 ביצים תלוי במין ובתנאים. הביצים מוטלות בין שערות הפונדקאי והביצים נופלות לקרקע כי אינן דביקות.

בפרעוש האדם הנקבה מטילה כ- 300 ביצים, היא חיה כ- 7 חודשים.

בפרעוש הדבר הנקבה מטילה ישירות לקרקע או מדביקה את הביצים לשערות הפונדקאי, הביצים כן דביקות.

אורך הביצים כ- 1/2 מ”מ. צבען לבן בעת ההטלה והופכות לצהובות עם התפתחות הזחל. הצבע נותן הסוואה ומקשה על הזיהוי. הביצים בוקעות תוך 7-10 ימים.

הזחל:

הזחלים בורחים מאור ומעדיפים חושך. בחוץ הם מתפתחים בשכבה העליונה של הקרקע, ובבתים הם מתפתחים בדרך כלל בבסיסי סיבים של שטיחים, ריפודים וכדומה, בדרך כלל בסביבת המרבץ של חיות המחמד. הגורם שמגביל אותם הוא לחות, כאשר הלחות נמוכה מאוד הם מתים.

הם ניזונים מחומר אורגני שנמצא בקרקע ומהפרשות של הבוגרים שמכילות תאי דם לא מעוכלים. הם אוהבים למצוץ דם, שנותן להם גם חלבון וגם אנרגיה. הם אוכלים הכל כולל זחלים של פרעושים אחרים.

משך ההתפתחות הוא 15-9 יום לפרעוש האדם, פרעוש החתול כשבועיים ו18-15 יום לפרעוש הדבר.

גולם:

הגולם לא ניזון

בסוף הדרגה השלישית הזחל, הוא מתחיל לבנות פקעת, שבתוכה הוא מתגלם, תהליך זה לוקח כיומיים. תהליך ההתגלמות לוקח כשבוע (משך החיים) כל הרקמות בתוך הגולם מתפרקות ונבנות מחדש וכך מתפתח הבוגר. אם התנאים בחוץ לא מתאימים, הבוגר יישאר בתרדמת שיכולה להמשך מס’ חודשים עד שיכול שיפור בתנאים הסביבתיים. הגולם יכול לקלוט co2 וטמפרטורה וגם ויברציות באדמה.

הבוגר:

אחרי פקיעתו הוא מוכן תוך 24 ש’ להזנה. שני המינים ניזונים ממציצת דם. בזמן מציצת הדם הוא מחדיר רוק כדי למנוע קרישת דם ואילחוש המקום (אם הפרעוש נגוע הוא יכול להחדיר מחלה בזמן החדרת הרוק).

רוב המינים של הפרעושים הם לרוב – פונדקאים. הם עוברים מפונדקאי לפונדקאי בקפיצה קלה. הם מאוד רגישים לטמפרטורת הגוף של הפונדקאי עליו הם נמצאים.

אם הוא מרגיש שיש צניחה או עליה בטמפרטורת הגוף הוא עוזב ועובר לפונדקי אחר.

הפרעוש הבוגר יכול להחזיק מעמד עד4 חודשים ללא מזון, במצב שבו הוא ניזון באופו קבוע הוא יכול להיות עד שנה וחצי על אותו פונדקאי.

מבנה הגוף:

הפרעוש חסר כנפיים. גוף פחוס.

גפי פה דוקרים מוצצים, בראש נמצאים מחושים ולפעמים גם זוג עיניים (לא לכל הפרעושים יש עיניים) הרגליים מפותחות מאוד במיוחד הזוג האחרון – רגלי קפיצה, הם מסוגלים לקפוץ כ- 1/2 מ’.

הם בעלי מעטפת קרנית קשה מאוד, גופם נראה כיחידה אחת עם בטן גדולה יחסית לראש ולחזה- צבע אדום עד שחור.

פרעוש החתול: הוא השכיח ביותר מבין הפרעושים שתוקפים את האדם וחיות המשק. בטבע הוא חי על חולדות חתולי בר, תנים, נמיות, צבועים וארנבות.

הוא נפוץ ביותר על כלבים וחתולים בחצרות ובבתים, בתנאים מסוימים פרעושים אלו מסוגלים להעביר גם את גורם המחלה “הטיפוס המוריני”.

פרעוש הדבר: המעביר העיקרי של מחלת ה”דבר” ו”הטיפוס המוריני”. הוא שכיח בעיקר על חולדות ופחות מפרעוש החתול.

פרעוש האדם: אינו שכיח במיוחד ואפשר למצוא אותו לעיתים רחוקות במכלאות של חיות משק ובמכלאות אבן.

חשיבות בריאותית

1. עקיצות, מטרד, גירודים וגירויי עור. הגירוד יכול להמשך מס’ ימים וכתוצאה מכך לגרום לדלקות עור. עקיצת הפרעוש כואבת ומגרדת מאוד.

2. מציצות דם רבות יכולות לגרום לאנמיה בעיקר בחיות בית ומשק צעירות. בחיות הצעירות כמות הברזל נמוכה ומקרים מסוימים מציצת הדם יכולה לגרום לתמותת הגור.

3. העברת גורמי מחלות – פרעושים יכולים להעביר טפילים כמו תולעי סרט. עיקר המחלות הן מחלות זיהומיות:

א. דבר – מחלה שנגרמת ע”י חיידק. המעביר העיקרי הוא פרעוש הדבר החי על החולדות.

ב. הטיפוס המוריני.

טיפול משולב (ממשק משולב – IPM)

טיפול גם בסביבה וגם בבוגרים ובצעירים.

טיפול סביבתי – שני מקומות שצריך לטפל בהם: בתוך המבנה – בתוך הבתים בתוך מחסנים.

בתוך בית – קודם כל בודקים היכן האזור הנגוע, מוציאים את בע”ח החוצה, לוקחים שואב אבק ושואבים את מקום המרבץ של בע”ח בריפוד, בשטיח בחריצי הרצפה – ניתן להיפטר בדרך זו מכ- 70% מהפרעושים. לאחר מכן משתמשים בחומרי הדברה נגד פרעושים כגון פירתרואידים נגד הבוגרים ו- IGR נגד הזחלים.

מחוץ לבית – במחסנים אותה פעולה כמו בבית אך במקום הפירתרואידים אפשר להשתמש בזרחניים אורגניים וקרבמטים.

בחצר צריך להגביל או למנוע כניסה של חתולים וכלבים משוטטים.

לגרף, לאסוף ולהרחיק שכבת הקרקע העליונה באזור הנגוע.

אפשר לנסות ולמנוע התפתחות ע”י הרטבת יתר.

לבסוף ריסוס משולב על ידי זרחניים אורגניים או קרבמטים נגד הבוגרים ו- IGR נגד הדרגות הצעירות.

טיפול בכלב – להמליץ לבעל הבית על תכשירים וטרינרים, שימוש בקולרים דוחי פרעושים וכו’.

כדי להבטיח ירידה משמעותית בנגיעות, יש חשיבות לביצוע הדברה משולבת נגד הדרגות הצעירות ונגד הדרגות הבוגרות גם על בע”ח וגם בסביבה.

מצב הגולם לא רגיש להדברה.

לסיכום

פונדקאי:

בזמן מציצת הדם הפרעוש מחדיר רוק לגוף הפונדקאי שמכיל חומרים נוגדי קרישה.

עקיצת הפרעוש כואבת מאוד וגורמת לעקיצות , מטרד, גירודים, וגירויי עור.

שלושה סוגי פרעושים:

פרעוש החתול – נפוץ על כלבים וחתולים בחצרות ובבתים. מחלה “הטיפוס המוריני”

פרעוש הדבר – בעיקר על חולדות. מחלות: ה”טיפוס המוריני” ומחלת הדבר.

פרעוש האדם – כמעט ולא נמצא. אולי במכלאות אבן של חיות משק. עובר דרך הפרשות של מכרסמים.

טיפול והדברה:

1. בבית – ניקוי ושאיבה עם שואב אבק במקומות המרבץ של חיית המחמד.

ריסוס: פרתרואידים נגד הבוגרים. מג”ח (IGR) נגד הדרגות הצעירות.

2. במחסנים – איבוק או ריסוס בפורמליזציה רגילה או מיקרוקפסולרית.

ריסוס משולב: זרחן אורגני או קרבמטים נגד הדרגות הבוגרות מג”ח נגד הדרגות הצעירות.

3. בחוץ- א. למנוע כניסת כלבים וחתולים לחצרות.

        ב. גירוף איסוף והרחקה של שכבת הקרקע העליונה באזור הנגוע.

        ג. הרטבת יתר של האדמה.

4. טיפול בבע”ח ע”י ריסוס, שטיפה ואיבוק בע”ח בחומרים המאושרים ע”י השירות הווטרינרי.

שימוש בקולרים דוחי פרעושים.

בדיקה קבועה של חיות הבית.

מציצת דם – גם הזכר וגם הנקבה – רק הבוגרים.

גלגול מלא – 3 דרגות זחל. זמן דור – 3-4 שבועות.

ביצים: גודל – כ- 1/2 מ”מ. זמן ההתפתחות מביצה לבוגר 18-32 יום. בחורף לעיתים חודשים רבים.

צבע: לבן והופך לצהוב.

כמות הטלה: מאות ביצים. בכל הטלה 3-18 ביצים.

זמן בקיעה – כ- 7 ימים.

אינן דביקות.

מקום – מוטלות לקרקע.

זחלים: צבע לבן

מאוד תנועתי – ללא גפיים.

תזונה – חומר אורגני בקרקע, והפרשות של הבוגרים שמכילות דם קרוש.

זמן ההתפתחות – 15-9 יום פרעוש האדם

14 יום – פרעוש החתול

15-18 יום – פרעוש הדבר

בית גידול – השכבה העליונה של הקרקע, סיבי שטיחים, ריפודים, מקומות המרבץ של חיות מחמד.

גולם: לא ניזון.

הזחל מתגלם בסוף הדרגה השלישית – בונה סביבו פקעת – תהליך של יומיים.

זמן ההתפתחות – 7 ימים

בתוך הגולם מתפתח הבוגר

אם בחוץ התנאים לא מתאימים הבוגר יכול להישאר רדום לזמן רב (בגלל מצב זה יש קושי בהדברה).

בוגר: גודל 1 – 3 מ”מ

צבע: אדום – שחור

ללא כנפיים.

גפיים אחוריות ארוכות מאוד – רגלי קפיצה, יכולים לקפוץ כ- 1/2 מ’.

מבנה – בטן גדולה יחסית לראש חזה. גוף פחוס.

גפי פה – דוקרות מוצצות (חדק)

תזונה – גם הזכר וגם הנקבה ניזונים ממציצת דם של הפונדקאי עליו הם חיים, אם רק הפונדקאי בעל טמפ’ גוף קבועה. אם הטמפ’ משתנה הם נוטשים את הגוף הפונדקאי. הם מסוגלים לצום מס’ חודשים.