המכרסמים הביתיים חיים באותם המקומות בהם חיים בני האדם, זהו בעצם ה”טבע” שלהם (לא תמיד אבל ברוב המקרים). המכרסמים שייכים למשפחת היונקים – סדרת המכרסמים, שהיא סדרה גדולה מאוד, מתוך 6000 מיני יונקים בעולם, חצי מתוכם הם המכרסמים.
המכרסמים שייכים למש’ העכברים שהיא המשפחה הגדולה ביותר ורבת המינים מתוך סדרת המכרסמים, אך אנו מתקדמים בשלושה מינים בלבד:
- חולדת החוף (נודדת).
- חולדה מצויה (העליות).
- עכבר מצוי (עכבר הבית).
ביולוגיה של המכרסמים הביתיים:
זמן פעילות:
- עכבר מצוי: עיקר המקומות במחילות או במקומות מסתור שבהם יש אדמה, הוא חופר מחילה, לעכבר המצוי יש כושר קפיצה מעולה וע”י כך הוא יכול להגיע לכל מקום ובנוסף הוא גם רץ מהר מאוד.
- חולדת החוף: חופרת מחילות באדמה שם היא מקבלת את תנאי הלחות והקרירות גם במערכת הביוב, שם הם מוגנות מהחום, לחולדת החוף יש יכולת צלילה ושחיה מעולה. ריצה מהירה מאוד.
- חולדה מצויה: חיה על עצים, היא מטפסת מעולה, את קיניה היא בונה על עצים (כמו קיני הציפור), או קינים במחילות באדמה. היא מעדיפה מקומות חמים ויבשים (גגות, מחסנים, בתים רבי קומות). החולדה המצויה היא המטפסת הטובה ביותר, זנבה הארוך עוזר לה לשיווי המשקל.
- כושר התנועה: כולם מטפסים, כולם רצים, כולם שוחים, אך קיימים ההבדלים ביכולת של כל אחד ואחד מהם.
התנועה בשטח:
החולדות מעדיפות ללכת בצדדים לאורך הקירות, בשטח הפתוח תמיד ינועו במסלול קבוע.
תחום המחיה נקבע עפ”י מבנה הסביבה.
- חולדת החוף: תחום המחיה משתרע על שטח מאוד גדול, בין 8-20 דונם. היא בונה מחילה בעלת מספר פתחי כניסה ויציאה ובונה גם את הקן המשמש לצאצאים ולמנוחה. לעתים הפתחים מוסתרים ע”י גרוטאות ולפעמים ע”י ערימות חול. המחילות יכולות להגיע עד לעומק של 2 מ’, תלוי בתנאי הקרקע. במערכת הביוב היא יכולה להגיע רחוק יותר מבניין לבניין. במערכות הניקוז יש ריכוז של אדמה שחודרת פנימה ושם הן יכולות לבנות מחילות. גם במערכות של חשמל וטלפון שנמצאים בתעלות שמחת לאדמה.
- חולדה מצויה: חיה בתוך צמחייה יכולה לנוע בין הענפים ומעל כבלי טלפון וחוטי חשמל כך היא עוברת מבניין לבניין, יכולה להגיע עד למרחק של 100 מ’. הם מקננות בתוך העצים, כל פרט בונה לעצמו מספר קינים שמשמשים גם ללינה וגם למנוחה ולא רק לצאצאים. הטווח הוא בין 2-5 דונם.
- עכבר מצוי: מסתובב על שטח בין -10 מ’ טווח קטן, מקומות מחבוא, גרוטאות, ואדמה שבה הוא יכול לחפור.
תוחלת החיים:
עכבר מצוי חי עד 1/2 שנה מקסימום. החולדות חיות עד שנה.
- מזון: רוב המכרסמים הם אוכלי עשב, כאשר שלושת סוגים אלה הם אוכלי כל.
- שתייה: ההבדלים גדולים בין שלושת המינים:
- העכבר המצוי: יכול להתקיים חודשים ללא מים. בוא מתקיים מהגרעינים של הדגנים אותם הוא אוכל. יש לו יכולת מיוחדת שבה הוא מפרק את נוזלים שטמונים בגרעינים.
- החולדה המצויה: מחזיקה תקופה ממשוכת ללא מים, את המים היא יכולה להשיג מאכילת ירק. היא חיה ביערות ומהצמחים היא “משיגה” את המים.
- חולדת החוף: זקוקה לכמות מים גדולה של 20-30 מ”ל ליום. לכן היא גם נמצאת בתעלות ביוב ובמקומות של מים.
כושר לימוד:
העכבר עושה קודם כל בדיקה וחקירה – תנועה קונסטתית (אוטומטית) בפעם הראשונה שהם מגיעים למקום חדש הם מאתרים מקומות מעבר, מקומות מכשול, מקומות בריחה, הם מסוגלים לזכור את תנועות הגוף ויודעים בדיוק איפה נמצא כל מכשול ומעבר.
ניאו פוביה (חשדנות):
בולטת במיוחד אצל חולדות (גם אצל עכברים), הם מאוד זהירים וחשדנים, כך למשל כששמים מלכודת הם לא ישר “קופצים” עליה, הם מגיעים מרחרחים ובודקים טוב טוב.
לימוד מהניסיון – לימוד מהאם:
- לימוד אישי: למשל כשפרט אוכל משהו וקיבל כאב בטן, הוא לא ייגע שוב באותו מזון. אם האם יודעת על משהו שהוא טוב או לא טוב היא מעבירה לצאצאים אינפורמציה לגבי אותו המזון. הם גם לומדות מחולדות אחרות. כתוצאה מאינטליגנטיות שלהן קיימות אצלן תופעת חרדת רעל וחרדת פתיון.
- עמידות התנהגותית: במרכזי ערים גדולות היכן שיש הרבה מסעדות והרבה מזון, מרכזי קניות יש הצטברות של עכברים.
פוטנציאל רבייה:
החולדות ממליטות את גוריהן בקינים שהם בונות לעצמן, הגורים נולדים עירומים ועיוורים ובהדרגה תוך כדי יניקה הם מתפתחים. לאט לאט הם מקבלים את הפרווה והעיניים נפתחות. למרות שמימדי הרבייה הם עצומים בכל זאת יש להם כושר נשיאה של הסביבה שגורם להם לא לעבור את הממוצע של הרבייה. הגורם המגביל הוא המזון. המזון הוא שקובע את כושר הנשיאה של הסביבה, ככל שיהיה יותר מזון כך ההתרבות תהיה גבוה יותר, ככל שיהיה פחות מזון ההתרבות תהיה נמוכה יותר.
המים מהווים גורם מגביל נוסף, לחולדת החוף בלבד, כיוון שחולדה מצויה ועכבר מצוי מקבלים את הנוזלים דרך האוכל. חולדת החוף זקוקה להרבה מים זמינים. גורם מגביל נוסף הוא המחסה או המסתור – הכוונה לרשת המחילות, לבניית הקינים.
דפוס התנהגות ופעילות
אבחון הפעילות:
המכרסמים הם ליליים וקשה לראות אותם בכניסה לשטח.
בכדי לאבחן את הפעילות יש לנקוט במס’ דרכים:
לבוא בלילה ולהאיר עליהם בכך אפשר לאמוד את הכמות (הן מתחילות לברוח ולהתרוצץ)
לפעמים “נפגשים” איתם גם ביום והסיבה לכך היא שיש כמות אוכלוסיה מאוד גבוהה פיצוץ אוכלוסין – המצב גרוע מאוד.
- הגללים: את הגללים הם מטילים במקום לפי הכמות ולפי הטריות שלהם. המבנה של הגללים מאוד דומה, בצורה מוארכת רק הגודל שונה (ככל שהצבע כהה יותר זה מראה על טריות הגללים).
- עקבות: המכרסמים הולכים על כל כף הרגל אם יש בוץ אפשר לראות עקבות רגליים גם על חול, או כשהן דורכות על מקום מלוכלך ודורכות אח”כ על הקיר הלבן אפשר לראות עקבות. אפשר לפזר אבקת טלק או קמח בצמוד לאורך הקיר ובצורה כזו אפשר לראות את העקבות, אצל כולם ברגליים האחוריות יש 5 אצבעות ובקדמיות יש 4 אצבעות.
- גרירת הזנב על הקרקע: חולדת החוף – כשהיא הולכת הזנב באוויר זנב קצר יותר.
- חולדה המצויה: הזנב ארוך ולכן גם היא גוררת את הזנב.
- העכבר המצוי: הזנב ארוך גם ולכן גם הוא לעתים גורר את הזנב (פסים דקים וקצרים יותר).
- כרסומים: הם מכרסמים ולכן משאירים סימני שיניים.
- פתחי מחילות: עפ”י גודל החור אפשר לקבוע אם זה חולדות או עכברים.
- שבילי תנועה: הם נעים במסלולים קבועים. בשטח הפתוח אפשר לראות מריחות של צואה ושתן – הם מסמנים את הטריטוריה שלהם על ידי כך שהם מורחים את הפרווה שלהם בשתן וצואה וזה עוזר להן לתקשורת ולהעברת אינפורמציה לאחרות, כל העכברים מטילים את השתן באותו המקום.
כיום יש פתרונות רבים לביצוע הדברה מקצועית ללא כימיקלים אשר פוגעים בסביבה או בבני האדם, באותם חומרים משתמשים גם בהדברת נמלים.
