סוגי הדברות
מיון מדעי
- גלגול מלא: 3 דרגות זחל. מחזור חיים 8-11 יום (למעלה מ-2 דורות בחודש)
- משך חיים: זכר כשבועיים, נקבה עד 30 יום.
- בית גידול: מצבור אשפה, באזור בע”ח.
- גודל: 1 מ”מ
- זמן התפתחות: 8-16 שעות
ביצים:
צבע לבן, הביצים נראות בצורת בננה ומוטלות על חומר אורגני שנרקב.
בהטלה אחת 120-150 ביצים. 4-5 הטלות.
הרימות בצבע לבן ולקראת התגלמותו צהבהב וצורתן בנויה כך שהחלק הקדמי מחודד וגפי הפה בצורת קרס הכוללים שני פתחי נשימה, בנוסף בחלקו האחורי שני פתחי נשימה נוספים ללא גפיים וללא ראש.
תנועתן מתבצעת על ידי כיוון ושחרור שרירי הבטן
בית גידול:
חום ולחות בערימת הזבל הרטובה והחשוכה. בתחילה, הם עדיין בחושך אך בהמשך הם בורחים מחום ולחות ומחפשים איזור יבש, בשכבה העליונה של ערימת הזבל באיזור היבש (בשלב זה הרימות אינן נפגעות מחומר ההדברה דרך מערכת העיכול – לא ניזונות בטרם התגלמות), אורך שלב הזחל הוא 4-5 ימים.
הגולם
- גולם: תהליך ההתגלמות לוקח יום אחד. תזונה – חומר אורגני מרקיב. צבע – חום שחור.
- אורך חיים: 4-5 ימים (זבוב בוגר יכול להישאר עד 5 שנים ללא בקיעה אם לא קיימים תנאים אופטימליים לבקיעה).
- בית גידול: מקום יבש, בערימת הזבל בשכבה העליונה.
הגולם לא נפגע מחומר ההדברה בשלב זה בגלל המעטה הקוטיקולרי הקשה שלו והבלתי חדיר לחומרי הדברות.
- התפתחות הגולם: הוא זקוק ל 90% לחות ולטמפרטורה של 30° -40°.
צבע הגוף בצבע אפור, הראש בצבע בורדו.
הזבוב הבוגר לאחר הבקיעה ממתין 24 שעות במקום מסתור עד להתקשות הכנפיים ואז מתחיל בפעילות.
הזכר מוכן להזדווגות תוך 24 שעות והנקבה תוך 30 שעות. מזדווגת פעם אחת ושומרת את הביצים בשק, אותם היא מטילה במשך חייה ב- 4-5 הטלות ע”י צינור הטלה.
גודלם כ- 1/2 ס”מ וגפי פה מסננות יונקות
חרקים – גפי פה:
- לועסות
- דוקרות מוצצות (חדק)
- לועסות מלקקות
- מסננות יונקות
חרקים – רגליים:
- רגלי ריצה
- רגלי ניטור
- רגלי צייד
- רגלי איסוף
בין חרקים אלו נמנים הטרמיטים, נמלים, צרעות ודבורים.
הדברה ביולוגית הנה הכנסת אויב טפיל או מחולי מחלות לגוף החרק.
שיטות איבוק:
פשפש המיטה – שקעי חשמל
נמלים – פתחי קינים
צרעות – פתחי קינים
תיקנים – 4 שקעי חשמל, מנועי מכשירים
זבובים (מש’ הזבובאים – Diptera)
זבוב הבית: מזיק תבוראי. הוא קשור לאדם. נמצא באזורים עירוניים והוא מתפתח במצבורי אשפה, באזורים הכפריים הוא נמצא באזורי גידול בע”ח.
הזבובים שייכים לסדרת הזבובאיים Diptera (דו-כנפיים) לכולם רק זוג אחד של כנפיים (בניגוד לחרקים האחרים שהם בעלי 2 זוגות כנפיים). זוג כנפיים אחד התפתח והזוג השני התנוון וממנו נשארו שרידים שנקראים בוכניות, שהן משמשות לשיווי משקל. הנזק שהזבוב הבית גורם הוא מטרד, מפגע אסתטי, ובהעברת גורמי מחלות, לכן הדברות זבובים בבית הן חיוניות בהחלט.
תהליך העברת המחלות: פתוגן = גורם המחלה (חיידק, טפיל וכדו) נמצא בגוף הפונדקאי הראשי, מועבר לנקטור = מעביר (החרקים), פונדקאי משני – מאחסן המחלה.
העברה מכנית: המחלה נדבקת לגוף הנושא וכאשר הנושא נדבק לפונדקאי, וכך הוא מעביר אליו את המחלה לדוגמה: אם זבוב יושב על צואה של אדם או בע”ח, ולאחר מכן יעוף ויגיע לצלחת של אדם האוכל יהיה גם הוא נגוע.
העברה ביולוגית: העברה ביולוגית “החרק” מעביר המחלה צריך לעקוץ, למצוץ דם מאדם נגוע במחלה. החיידק מתתפתח בגוף הנקטור – החרק.
לדוגמה: היתוש מוצץ דם מאדם הנגוע המלריה, המלריה צריכה להתפתח במערכת כלי הדם – בגוף היתוש ואח”כ הוא צריך לעקוץ אדם נוסף ואותו הוא מדביק בחיידק.
בהעברה ביולוגית צריך לחסל את המעביר ויש צורך לחסל את המפגעים – הגורמים.
מחזור החיים:
חרקים בעלי גלגול מלא (ביצים 3 דרגות זחל, גולם ובוגר)
הביצים: אורך הביצה הוא 1 מ”מ, צבע לבן מוטלות בקבוצות בצורת בננה, הם מוטלות על חומר אורגני שנרקב, מפסלות צמחית ועוד להפרשות בע”ח. הם חייבים לחות גבוהה – 90% לחות (הכוונה לרטיבות בתוך החור שהם מתפתחים) בין 75 עד 120 ביצים בהטלה אחת. תק’ הדגירה בטמפ’ אופטימאלית (13°- 3.5°) היא 8-16 שעות עד הבקיעה לזחל. מתחת לטמפ’ של 8° הם מתים ומעל 42°.
שלב הזחל: 3 דרגות כל שלבי הזחל אורך בין 3-6 ימים.
שלב 1: גודל 1-3 מ”מ
שלב 2: גודל ע 5 מ”מ
שלב 3: גודל 5-12 מ”מ
הצבע לבן אך לקראת ההתפתחות לגולם הוא נהיה צהבהב, החלק הקידמי הוא מבודד ויש לו גפי פה בצורת קרס שעוזרים לו לאכול, החלק האחורי הוא מעוגל יותר ושם נמצאים 2 פתחי נשימה, בחלק הקדמי יש עוד 2 פתחי נשימה.
הם אוהבים חום, לחות וחושך, לקראת הגולם הם עדיין אוהבים חושך ובורחים מחום ולחות ומחפשים מקומות יותר יבשים.
הם מתגלמים באזור יבש, באדמה. אם מדברים לדוגמא על ערימת זבל, בחוץ יש שכבה אחת שהיא יבשה, סדוקה שהם לא יכולים להתפתח שם הנקבות מטילות את הביצים בין הסדקים במקום שהוא לח חם וחשוך מתחת. לא ממש ממש בפנים כי שם הטמפרטורה היא 45° מאוד חמה = כלומר בשכבה השנייה.
הגלמים נמצאים בשכבה עליונה במקום שהוא יבש וסדוק. הם בנויים בצורה טבעית ומתנועעים ע”י כיווץ ושחרור, כיווץ ושחרור.
שלב הגולם:
הצורה של הזחל הולכת ומתכווצת, הקוטיקולה שלו מתקשה. ואז מקבלים את המעטפת החיצונית שנקראת הביונה. הצבע צהבהב ולאט לאט הופך לחום ולשחור כהה יותר. כל התהליך הזה לוקח 24 שעות, אורך חיי הגולם כ- 3-4 ימים.
בסה”כ מחזור החיים מן הביצה עד לגולם 7 ימים. הבוגר מתפתח בתוך החביונה, הוא צריך תנאים של 90% לחות וטמ’ אופטימאלית של 30°-40° אם יש 75% לחות ופחות הוא מת.
הבוגר:
הקוטיקולה שלו בצבע אפור, הראש בצבע בורדו.
הזבוב הבוגר ממתין בצד במקום מסתור כ- 24 שעות עד אשר הכנפיים שלו יתייבשו ויתקשו ורק לאחר שהכנפיים שלו קשות מספיק הוא מתחיל בפעילות.
הזדווגות: משך החיים של הזבוב הבוגר הוא 1-3 שבועות.
הזכרים מוכנים להזדווגות תוך 24 שעות והנקבות תוך 30 שעות.
המשיכה הויזואלית (ע”י ראייה) וע”י פירמון מין. הפירמון הנקבי מושך את הזכרים ולהיפך.
בד”כ נקבות זבוב הבית הן מונוגמיות (מזדווגות רק פעם אחת). אחרי ההזדווגות הן מאבדות את החשק ויש להן שק זרע שבו הן משמרות את זרעי הזבוב החיוניים להן, הן שומרות על זרעים אלה כשלושה שבועות ואחר כך מפרות את הזרעים ומטילות אותן. הביצים מוטלות מתחת לפני השטח. לנקבה יש צינור ארוך, שעוזר לה להטיל את הביצים קרוב מאוד לפני השטח. הזבובה מטילה דרך הצינור הזה וכך היא יודעת בדיוק היכן בדיוק היא הטילה אותן.
בשטח אנו לא יכולים לראות את צינור ההטלה, היא שולפת את צינור ההטלה מבטנה בעת ההטלה.
הנקבה מטילה בין 75 עד 120 ביצים ובין 7-5 פעמים בחייה, ובין הטלה להטלה 3-4 ימים.
הזבוב נמשך לצבעים בהירים בחוץ, ובתוך מבנה לצבעים כהים. הם מעדיפים משטחים מחוספסים.
מניעה של זבובים
1. הסברה לתושבים: איסוף פסולת לעיתים קרובות, איסוף האשפה במיכלים סוגרים, שטיפת מיכלי אשפה.
2. העברה לאתרי פסולת מסודרים: באתרי פסולת יש להקפיד על-
א. הרטבת יתר מעל 75% רטיבות.
ב. כיסוי הערמות בכיסוי פלסטי שחור להעלאת הטמפרטורה.
ג. הפיכת הערימות כל 5-4 ימים.
ד. קומפוסטציה.
ה. שריפת האשפה במתקנים מתאימים.
2. במשק החקלאי:
א. מניעת הצטברות של גידולי ירקות ופירות בשולי השדות ופינוי הפסולת למזבלה מסודרת.
ב. איסוף וייבוש או הרטבת יתר של ביצה שהצטברה בבריכות חמצון.
ג. בגידולי שדה לדאוג שהדשן היבש לא יירטב לפני הדישון. ולאחר הדישון לקבור בקרקע.
3. במשק החי:
א. בלולים, רפתות, דירים ואורוות יש לפנות את הלשלשת לפחות פעמיים בשנה, לפנות לעיתים קרובות את שאריות המזון והזבל. לפנות את הזבל משאריות המזון שנרטבו בשוליים, באזורי השקתות והאבוסים.
ב. לטפל בזבל המפונה במרחק גדול מהמשק החי וממקום היישוב, בדרך כלל על ידי קומפוסטציה.
4. טיפול בפגרים:
א. העברה לבורות רקב אטומיים, קבירה וכיסוי בשכבת עפר עבה.
ב. שריפתם במשרפה מאושרת.
ג. קומפוסטציה של פגרי עופות.
ד. מפעל לעבוד פסדים.